0021 מאמר השושנה (הסולם מהשגה חומרית להשגה מופשטת היא דעת אלהים. הכל הוא רק חלום כמות מספרית ואש. אין יציאה מהמופשט)

קובץ לשמיעה בלבד

סיכום השיעור:

אני לא בטוח שאגיע לסכם את השיעור, מצב בריאותי כרגע לא מאפשר.

אכתוב כעת עניין כללי,

כל עניין שאני מדבר בו אפשר לפעמים להבין אותו במידה כלשהי כעניין נפרד, כי אני מנסה להסביר ברור. אבל גם אחרי ההבנה העניינים מופשטים וקשים וכבדים ולא תמיד ברור מה זה אומר ולמה אני אומר את זה. מה התועלת להתאמץ כל כך על זה.

.

.

העיקר בכל הלימוד של אמיתת התורה, הזוהר והמורה נבוכים, הוא סולם לעלות מדרך ההשגה של לתפוש את המציאות כחומר, לדרך שבה תפישת המציאות היא מופשטת. רק באופן כזה אפשר להגיע להשגת דעת אלהים, שזו תכלית האדם בעולם. הבורא מופשט והוא המציאות, אם לא יכולים לתפוש מציאות מופשטת לא יתכן כלל לתפוש את הבורא כנמצא בתפישה אמיתית. או שמגשימים או שלא תופשים שהוא נמצא כלל. 

זה דורש לא רק להבין את העניין שדיברתי בו, אלא להתאמץ מאוד להבין הכל, לא לדלג על שום דבר. יש כאן מהלך, סולם, שלב אחרי שלב. לכן אני מקליט, כדי שאם מישהו לא שמע שיעור אחד יוכל להשלים אותו, וגם כדי לחזור. בשיעור אני כמעט לא חוזר, במיוחד אחרי שזמן השיעור הוגבל לשעה אחת, ואז אם אתחיל בחזרה השיעור ייגמר לפני שהסתיימה החזרה על השיעור שלפניו. בלי חזרה ניתק הקשר בין מה שנאמר מקודם למה שאומרים כעת. אפשר לתפוש את הקשר רק אם מה שנאמר בשיעורים הקודמים מונח בזכרון ברור היטב. בלי חזרה ועמל אין אפשרות לזכור ברור. זה מטיל על השומע את ההכרח לחזור בעצמו ולברר לעצמו היטב, כי בלי חזרה לא תהיה רציפות של המהלך משיעור לשיעור, ובלי זה לא תהיה עליה בסולם. השומע יישאר באותו גובה של השגה, ולבסוף ירגיש שההשקעה הרבה המאמץ והכובד לא מביאים לתועלת שמצדיקה אותם.

.

.

.

במורה נבוכים א' מ"ט כתב:

"וכבר ידעת, כי השגת הנקי מן החומר, הערום מן הגשמות לגמרי, כבדה מאוד על האדם, אלא אחר לימוד רב"

אנחנו עוסקים בדבר שהרמב"ם הגדיר ככבד מאוד.

.

.

במו"נ א' ל"ד כתב:

"הסיבה הראשונה, קושי העניין בעצמו ודקותו ועמקו. אמר: "רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו" (קהלת ז, כד); ונאמר: "והחכמה מאין תמצא" (איוב כח, יב). ואין ראוי שיתחילו לו בלימוד בַּקָּשֶׁה ובעמוק להבין.

.
הסיבה השנית, קצור דעות האנשים כולם בתחילתם. וזה, כי האדם לא ניתן לו שלמותו האחרון בתחילה, אבל השלמות בו בכח[…]. ובביאור אמר: "לא רבים יחכמו" (איוב לב, ט), ואמרו ז"ל: "ראיתי בני עליה והם מועטים" (סוכה מה, ב). כי המונעים מן השלמות רבים, והמטרידים ממנה רבים, ומתי תמצא ההזמנה השלימה והפנאי ללמוד מה שצריך ללמוד, עד שיצא מה שבאיש ההוא בכוח אל הפועל.

.
והסיבה השלישית, אורך ההצעות, כי לאדם בטבעו תאוה לבקשת התכליות, והרבה פעמים יכבד עליו ויניח ההצעות. ודע, שאילו היה האדם מגיע אל אחת מן התכליות מבלתי הצעות הקודמות לה, לא היו הצעות, אבל היו טרדות ומותרים גמורים. וכל איש, אפילו הפתי שבאנשים, כשתעירהו כמו שמעירים הישן ותאמר לו: הלא תכסוף עתה לידיעת אלו השמים כמה מספרם ואיך תכונתם ומה יש בהם, ומה הם המלאכים, ואיך נברא העולם כולו, ומה תכליתו לפי סידורו קצתו עם קצתו, ומה היא הנפש ואיך התחדשה בגוף, ואם נפש האדם תיפרד, ואם תיפרד איך תיפרד, ובמה זה ואל מה זה, ומה שידומה לאלו החקירות – הוא יאמר לך כן בלא ספק, ויכסוף לידיעת אלה הדברים כפי אמתתם כוסף טבעי. אלא שהוא ירצה להניח הכוסף הזה ולהגיע לידיעת כל זה בדבור אחד או שני דברים שתאמרם לו לבד. אלא שאתה אילו הטרחתו שיבטל עסקיו שבוע מן הזמן עד שיבין כל זה – לא יעשה, אבל יספיק לו בדמיונים מכזיבים תנוח דעתו עליהם, וימאס שיאמר לו שיש שם דבר צריך אל הקדמות רבות ואורך זמן בדרישה."

.

.

.

לשון אגרת תחיית המתים מאת הרמב"ם השייכת לענייננו:

"ואמנם יחייב זה כלו מה שיעלה בדמיון ההמון אשר לא יאמינו שיש מציאות חזקה רק לגוף ומה שאינו גוף אבל הוא בגוף, רצה לומר כמקרים הוא גם כן נמצא אצלם אבל אין חזקתו במציאותו כחוזק הגוף. ואולם מה שאינו גוף ולא מקרה בגוף אינו נמצא אצל הסכלים אשר הם בלא ספק, אף על פי שהזקינו, גמולי מחלב עתיקי משדים, ומפני זה יאמינו רובם שהשם גוף אצלם, שאם לא יהיה גוף אינו נמצא. ואמנם הנקראים חכמים באמת, לא על דרך העברה, הנה התבאר אצלם, שכל נבדל מן החומר הוא יותר חזק המציאות מבעל החומר, ואין ראוי לומר יותר חזק, אבל מציאות הנבדל יותר אמתית, מפני שלא ישיגהו אחד מאופני השנוי, והם אשר התבאר אצלם במופת שהשם אינו גוף, ומפני זה מדרגת מציאותו יתעלה בתכלית החזוק. וכן כל נברא נבדל, רוצה לומר המלאכים והשכל, הוא במציאותו חזק מאד, קיים יותר מכל גוף, ומפני זה נאמין אנחנו שהמלאכים אינם גופות, ושבני העולם הבא נפשות נבדלות, רוצה לומר דעות.
וכבר בארנו ראיות מן התורה על זה במאמרנו המכונה "מורה הנבוכים""

.

.

ממכתב לידיד:

"כעת אחרי הרבה הקדמות הגענו לשלב שהדברים אמורים להיות נאספים למהלך שיש בו רצף. זה הקטע הקשה, והחשוב.

אני מתאמץ להבהיר ושזה יהיה אפשרי, אבל זה נשאר קשה מאוד, אין לי כח להבהיר יותר או לדבר יותר פשוט. ההשגה המופשטת קשה מאוד, גם לי, היא שונה לגמרי מדרך המחשבה שהתרגלנו אליה. לכן אני לא יכול להסביר שיהיה ברור, כי זה מחוייב שימוש בדרך המחשבה שאנחנו רגילים אליה, וממנה הרי מנסים להתשחרר ולהתעלות."